גיליון 09

פרופסור הוניג ומלחמתו במס האוטופיה הכלכלית של אפריים קישון

אכן קשים חייו של הגיבור הקישוני, בדרך כלל קישון עצמו, או, ליתר דיוק, העתקת השמש הספרותית שלו, שעתוקו הלא-טכני של המספר הביוגרפי אל ממלכת הספרות והבדיון: הברז מטפטף, מים בוקעים במרתף, המוצץ של הילדה הלך לאיבוד, מכונת הכביסה רוקדת, המזגן מרעיש, האזעקה גם היא מרעישה, זבוב נוחת שוב ושוב על האוזן השמאלית, נמלים עטות על […]

גיליון 09

להחזיר את המחול לקדמת הבמה על כתב תנועה אשכול-וכמן כאלטרנטיבה תרבותית

בבחינת מעמדו היחסי של המחול בעולם האמנות, אל מול תחומי האמנות האחרים ניכר, שאין למחול מקום מרכזי ב"ארון הספרים התרבותי" הבסיסי של עולם האמנות. נראה, שאין כמעט יצירת מחול מובהקת המצויה בלקסיקון הנפוץ של אדם משכיל, ודאי לא ככזו שמשפיעה באופן משמעותי על השיח התרבותי. זאת, בשונה מתחומי התרבות והאמנות האחרים (שירה, ספרות, אמנות פלסטית, […]

גיליון 09

ככל שמחלקים את העוגה – היא גדלה חוקי הכלכלה האמיתיים (4)

כתב: ז'אק ז'רנו. תרגום: עופר סיטבון. עיבוד: עופר סיטבון ויפתח גולדמן הרגש אמנם מורה לנו לתמוך בצמצום פערים, אך האין ההגיון מלמד אותנו שאי-השוויון הוא תנאי הכרחי לפיתוח הכלכלי? שהוא תוצאה בלתי נמנעת של כלכלה לאומית חזקה? זהו אחד החוקים הישנים ביותר של השיח הליבראלי: מדיניות שמנסה לחלק את עוגת העושר הלאומי בצורה שוויונית יותר […]

גיליון 09

מה לכם כי תלינו?! על המדיניות הכלכלית של הממשלה

מה שמדהים אותי זו העובדה שרוב חברי מרכז הליכוד והמצביעים למפלגה זו הם בני עדות המזרח. החיבור בין אנשי עדות המזרח לבין הליכוד הוא היסטורי, ואפשר להצביע על מקורותיו גם בקיפוח ובזלזול שספגנו מצד מפא"י. אנשי עדות המזרח הרגישו נבגדים משלטון מפא"י שדחה אותם ללא רחם (למשל, אבא חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה). הם […]

גיליון 09

אני והפנסיה שלי מבט מגדרי על הרפורמה בפנסיה

כשיצאה מדירת אימה חשה ברעד קל בשריר העין הימנית. היא ידעה שזו תגובה בלתי רצונית למתח שמשתלט עליה בכל יום ראשון בשבוע, כאשר היא מחליפה את המטפלת הסיעודית של אימה ביום חופשתה. ההפחתה בשעות הסיעוד מאלצת אותה לקחת על עצמה יותר משתכננה, כיוון שהיא מתקשה לעמוד בתשלום נוסף למטפלת מחליפה. היא הדליקה את הרדיו במכוניתה. […]

גיליון 09

מבקשי מקלט – אורחים לא רצויים על פליטים במדינת ישראל

מעטים מעוברי האורח עצרו להתבונן בקבוצה קטנה של כ-25 גברים ונשים אתיופיים, אשר הפגינו בחודש אוגוסט, לפני כשנה, מול משרדי הג'וינט בירושלים. עשרים ושלושה ימים קיימו המפגינים שביתת רעב חלקית, בחום הלוהט של הקיץ, מול משרדי נציבות האו"ם לפליטים, בדרישה לקבל מעמד של תושבים ארעיים בישראל. המונח 'פליט' בישראל קשור בתודעתו של כל ישראלי לסכסוך […]

גיליון 09

'ארגנטינה או פלשתינה?' – הדור הבא ביקור חוזר בארגנטינה שאחרי המשבר

למסילות הברזל המפלחות את בואנוס איירס נועד חלק מרכזי באופן ארגון חלוקת העבודה בארגנטינה במאה ה-19. מטרתם של המהגרים האנגלים ששלטו במדינה זו היתה להבטיח שהאימפריה הבריטית תהיה הנהנית הראשית מהעושר הטמון בחלק זה של 'העולם החדש'. המביט במפת ארגנטינה ובמפת בירתה, לא יוכל שלא להבחין בדבר: כמו רשת קורי עכביש פרוסות מסילות הברזל בארגנטינה, […]

גיליון 09

"מלמדים אותנו על שוק חופשי ותחרותי…" דברים בטקס הענקת תארים, בית הספר לכלכלה, אוניברסיטת תל-אביב

בחודש יוני, השנה כמדי שנה, התקיים טקס הענקת תעודות לבוגרי בית-הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל-אביב לתואר ראשון ושני. חגי קוט, שסיים את לימודיו בהצטיינות יתירה, התבקש לשאת דברים כנציג הסטודנטים המסיימים. אנו מביאים כאן את הנאום של חגי בשלמותו. הביקורת שפרש חגי בפני מוריו מלמדת על מידת הדוגמטיות והאינדוקטרינציה הנהוגים בחוג לכלכלה. מתעורר החשש, שהחוג […]

גיליון 09

למה הקבצות? מה מטרותיה של שיטת ההקבצה ומה היא באמת משיגה

במרבית חטיבות הביניים בישראל מופעלת, מאז הקמתן בסוף שנות ה-60, שיטת ההקבצה – חלוקת התלמידים למספר רמות לימוד. מטרת השיטה היא להתמודד עם בעיות ההוראה בכיתה הטרוגנית, על ידי חלוקה לקבוצות הומוגניות יותר. חלוקה זו אמורה לאפשר הוראה מותאמת לרמות השונות, ולהעלות את רמת ההישגים הכללית. האם מצדיקה השיטה את קיומה? בניגוד לדעה הרווחת, המניע […]

גיליון 09

החינוך הממיין: בתי ספר דמוקרטיים שמורות מוגנות של התבדלות והתרחקות תגובה למאמרו של אודי מנור 'בתי הספר הדמוקרטיים – פרויקט של שחרור?' (גיליון 3)

בתי הספר הדמוקרטיים שהוקמו ברחבי הארץ הם אכן פרויקט של שחרור. הם משחררים את המצטרפים אליהם מההתמודדות הקשה, היום יומית, עם החברה שבה הם אמורים לחיות ובעיקר מחלקים מסוימים בה. תחת מסווה של יחוד שיש בו שלילה של המערכת הקיימת, בונים לעצמם אנשי הדמוקרטיים איים של התבדלות והתרחקות אשר יש בהם מסרים סמויים של אי […]