באחד מרגעי השיא בסרט 'המקור' העוסק במניפולציות ובפשעים שביצעו חברות הסיגריות נגד החברה האמריקנית ובכלל, שואל העיתונאי החוקר, אל ('וצדק לכל') פאצ'ינו, את הבוס שלו: "למה אנחנו מחוייבים? לאמת או לרווח?". דומה ששאלה זו היא העומדת בתשתית התקשורת המודרנית מראשיתה, אי אז במערב אירופה במאה ה-17. בכוונת מאמר זה לעסוק בתקשורת כאילו הבוסים, העיתונאים וקהל […]
גיליון 11
תחשוב אחלה – יהיה אחלה!? על התקווה והאשליה שבאקזיסטנציאליזם
אמונה רווחת היא "תחשוב אחלה – יהיה אחלה". אמרה שגורה זו מייצגת טיעון מרכזי בפילוסופיה העממית החדשה – "הכל בראש": אם רק תחשוב "טוב", באמת יהיה "טוב". הפילוסופיה הזאת באה לידי ביטוי בדרכים רבות, החל מספרות אקדמית, דרך "סדנאות-אושר" למיניהן וכלה בסטיקרים של חב"ד "תן חיוך – הכל לטובה!". זוהי פילוסופיה עממית, שטחית ופשטנית, אולם […]
בלי פוליטיקה, ובכל זאת… על הספר 'בלי לוגו' מאת נעמי קליין
נעמי קליין כתבה ספר טוב, עב-כרס על נזקי השתלטות התאגידים הגדולים על חיינו, ועל פעולותיהם הספורדיות של המתנגדים להם. יש כמה סיבות לאהוב את הספר, השתים הראשונות והחשובות ביותר הן: נעמי קליין יודעת לתאר את מעשיהם השפלים של התאגידים בלי להדרדר להתנגדות אוטומטית או עקרונית לכל מה שהוא אמריקאי/גדול/מודרני/טרנדי. דווקא העובדה שהיא יודעת לזהות גם […]
רק בני האדם הם המקור לעושר חוקי הכלכלה האמיתיים (5)
"אף פעם אין לחשוש מכך שיהיו יותר מדי אזרחים, משום שרק בני האדם הם המקור לעושר ולכוח", כתב ז'אן בודין בשנת 1577, וביטא חדות תפיסה ייחודית בתקופה שבה בילבלו לרוב בין עושרה של הממלכה לבין כמות הזהב שצבר המלך. עם זאת, החל מן המאה השמונה-עשרה, חזרו הכלכלנים הקלאסיים אל האינטואיציה של בודין והעמידו את בני […]
פשרה מקדמת תנועת העבודה הציונית בין ריאליזם לאוטופיה – ראיון עם פרופסור יוסף גורני
"תנועת העבודה הציונית הציגה בעבר שילוב יוצר בין יסודות ריאליסטיים ואוטופיים", אומר פרופסור יוסף גורני, אחד החוקרים המרכזיים של תנועת העבודה. גורני טבע בהקשר זה את המושג 'ריאליזם אוטופי'. האם יכול הריאליזם-האוטופי להוות מנוף לתיקון חברתי בישראל של היום? אוטופיה נתפסת בדרך-כלל כדבר בלתי-מציאותי, לא-ריאלי. מה זה ריאליזם אוטופי? האם אין כאן סתירה? באמת זה […]
מהטורקי של ג'ו עמר ועד ללימור מ'רק בישראל' פרסומות המתייחסות אל דימוי המזרחי בישראל
זוכרים את הפרסומת לבורקסים מלפני כמה חודשים, שבה הופיע זאב רווח כדמות מזרחית 'אותנטית'? דמות זו, כמו רבות אחרות שהוצגו ברבות השנים בפרסומות ישראליות, מוצגת באופן סטריאוטיפי, תוך הדגשת מאפיינים של עממיות (בהקשרה השלילי), בורות, מיניות בוטה וטיפשות. האם תמיד הוצגה כך דמות המזרחי בפרסומות ישראליות? אנסה לענות על שאלה זו במאמר. הסקירה בהמשך אינה […]
כִּיפּוּרוּטוֹפְּיָה סביבה אורבאנית ללא מכוניות
בערב יום כיפור, עם פתיחת תפילות 'כל נדרי', מתחילה מסיבת 'reclaim the street' ("קח בחזרה את הרחוב") הגדולה בעולם. משתתפות בה כל שדרות העם: מבוגרים וילדים, נשים וגברים, צמים ואוכלי טרפות, כופרים ומכפרים, רוכבי אופניים ומחליקי גלגליות – ובדרך כלל, כולם גם יחד. שומרי מסורת בדרכם לבית הכנסת נהנים ללכת באמצע רחוב אבן גבירול לא […]
חינוך עכשיו קווי מיתאר למערכת החינוך האוטופית
בעשורים האחרונים, רווחת ההבנה, בעיקר בין העוסקים באוריינות אך גם מעבר לכך, שמערכת החינוך יכולה להקנות לתלמידים כלים לשחרור. מערכת החינוך האידיאלית, האוטופית, יכולה להוות כוח, לתת דרך "לעלות מעלה, לצאת החוצה, לחדור פנימה" ולהוות, בכך, תנאי חיוני לחופש כדברי ג'נט אמיג. או, בית הספר יכול לאפשר את "זכות ההבעה-העצמית והבעת-העולם, זכות היצירה והיצירה-מחדש, להחלטה […]
שברו את הכלים ולא משחקים! משחקי השכונה שנעלמו מן הרחוב יקומו לתחיה במתנ"ס האוטופי
כשהייתי קטנה אמרו לי, שהילדוּת שלי נפלאה יותר מילדוּת באמריקה: ילדים באמריקה הגדולה בכלל לא משחקים ברחובות, שקועים כל היום בטלויזיה ופוגשים זה את זה רק בחוגים. אצלנו בשכונה חוגים היו עונש. מי שהלך לחוג פספס ארועים חשובים: השטת סירות נייר בשלוליות או סתם משחק של 'שלוש מקלות'. כך גדלו ילדים בישראל עד סוף שנות […]
עשר הנחות יסוד לאוטופיה סוציאליסטית קהילתית
בגליון 'חברה' מס' 4 פרסמתי מאמר בשם 'חברה של קהילות'. טענתי שם, שהסוציאליזם חייב לייחס חשיבות גדולה לקהילה; שתיקון החברה ברוח סוציאליסטית אפשרי רק אם יחודשו חיי הקהילה בחברה המודרנית. בדברים הבאים אנסה לפסוע צעד אחד הלאה: לשרטט קוי מתאר ל'אוטופיה קהילתית' בישראל של ימינו. אין כאן תוכנית מפורטת, אלא עשרה עיקרים או עשר הנחות […]