מוטב גרעון טוב על פני עודף רע כתב: ז'אק ג'רנו. תרגום: עופר סיטבון. הכל יודעים שעלייה באבטלה היא עניין מצער ושחידוש הצמיחה מהווה בשורה טובה, האם אין זה ברור באותה מידה שיש לברך על עודף במאזן המסחרי ולחשוש מפני התרחבות הגרעון התקציבי? העודף במאזן המסחרי (ההפרש בין היצוא ליבוא) נתפס כסימן לתחרותיות של המשק ברמה […]
גיליון 05
על כדורסל, כלכלה וחברה
מה אפשר ללמוד מה-NBA על איזונים חברתיים מה המשותף בין ליגת העל בכדורסל למצב הכלכלי בישראל? מסתבר שלא מעט. אם נבדוק את מצב ליגת העל בכדורסל, נגלה כי בשלושים השנים האחרונות, זכתה מכבי תל אביב בכל האליפויות (למעט פעמיים). המצב מתאפשר עקב עושרה של הקבוצה, המקנה לה את היכולת לקנות את השחקנים הטובים ביותר, ולהשפיע על […]
הקמפיין של כיפה אדומה הוכתר בהצלחה: בית סבתא נמכר לזאב במחיר מציאה
מאבקים חברתיים בתחום הדיור הציבורי בינתיים, אני גר בשכירות חודשית בלב תל-אביב באחד מבתי הדירות האלגנטיים שנבנו בשנות השלושים עבור פליטים מברלין. את אלף הלירות שלהם השקיעו העולים בנדל"ן בשאיפה לשמור על רמת החיים אליה התרגלו בגלגול הקודם. עכשיו תורי ליהנות מהפאר המאופק שיצרו לפני 65 שנים ההון הייקי בשיתוף עם יזמים נדל"ניסטיים מקומיים. בינתיים, […]
לעניים אין מקום אצלנו… על השימוש באמצעי תכנון ככלי לסינון חברתי
זה לא דבר חדש שרבים מהעומדים בראש רשויות מקומיות רוצים למשוך אליהן אוכלוסיות חזקות, כלומר – אוכלוסיות שיש להן כסף, כבוד וכוח. אוכלוסיות כאלה מחזקות את תדמיתו של האזור, אינן נזקקות לשרותי רווחה, ויכולות להשפיע במקום הנכון ובזמן הנכון גם בבחירות הבאות לרשות המקומית. במצב המשפטי הקיים, רשויות מקומיות משתמשות בסמכות שניתנה להן ככלי לסינון […]
אל תבנו על בתי המשפט
הדרך לשלטון אינה עוברת בבית המשפט הגבוהה לצדק יותר ויותר נדמה כי הדרך להנהגת השמאל עוברת בבית המשפט העליון. כדי לחזק רושם זה די להתבונן בשמותיהם של פסקי דין שיצאו ב- 15 השנים האחרונות מן הבניין ההדור בירושלים: שריד נ' ראש הממשלה (בעניין מינוי אהוד יתום ליועץ נגד המלחמה בטרור); שריד נ' ראש המטה הכללי (בעניין העלאתו בדרגה […]
מחאה חברתית, מחאה פוליטית וגבולות
המאבק במדיניות הכלכלית של ממשלת שרון הבחירות קרבות והשאל הישראלי טרם ענה על כמה שאלות מרכזיות: האם יש קשר בין המדיניות החברתית והכלכלית של ממשלת שרון לבין מדיניות ממשלה זו ביחס לפלסטינים? ומהי האסטרטגיה הראויה שארגוני ומפלגות השמאל צריכים לנקוט בה? בחודש יולי אישרה ממשלת ישראל את הצעת התקציב לשנת 2003. האישור […]
בין הריגה למיתה יש דבר שלישי: חיים
על גילגולה של מלחמת טרויה ביצירות אנטי-מלחמתיות מן העת העתיקה ומזמננו: 'נשי טרויה' של אוריפידס, ו'קסנדרה' של הסופרת הגרמניה כריסטה וולף מלחמת טרויה התחוללה סמוך לתום האלף השני לפני הספירה (האמנם "התחוללה", או שמא מאז ומאולם לא היתה אלא אגדת קדומים? הדעות חלוקות). הומרוס, משוררה הגדול של המלחמה הזאת חי ויצר, כנראה, במאה השמינית או […]
הכוונה והאחריות – שני סוגים של שמאל
איך מתמודדים עם הדילמות שמציבה הפוליטיקה בפני השמאל? אם יש דבר מרכזי אחד המגדיר את השמאל זו האמונה באפשרות קיומה של חברה צודקת, שבה הניצול האנושי מועט. הנחה זו נובעת מהאמונה באפשרות השתנותו של האדם (וכמובן – אפשרות השתנות של ציבור בני-אדם), וכן מהאמונה שיש קשר חזק בין תנאי החיים של האנשים להתנהגותם והשתנותם. אני […]
שנינו יחד או כל אחד לחוד? איך יהודים וערבים בכלכלת ישראל וחיים ארלוזורוב
האלמוני שירה בחיים ארלוזורוב בקיץ 1933 על חוף ימה של תל אביב פגע פעמיים: אחת כשהכדורים מאקדחו קיפדו את חייו של המנהיג המבטיח, שניה בכך שארלוזורוב נכנס להיסטוריה הציונית סביב סוגיית הרצח והרוצח ומשנתו נדחקה הצידה. יכולתו האנליטית המרשימה של ארלוזרוב בצד כישוריו האחרים הביאו אותו לכווני חשיבה מקוריים וניתוחים מרתקים שחלקם, כפי שאראה כאן, […]
יש שמאל ויש שמאל שמאל טהרני ושמאל "מתלכלך" בישראל ובכלל.
השמאל הישראלי, כמו כל מחנה שמאלי בעולם, מחולק לשני מחנות. שניהם אולי מעוניינים שהציבור יהיה שותף בעיצוב כל תחום מחייו, אבל רק אחד מהם מוכן להתלכלך בכדי לשנות את המציאות. קודם כל, מה זה שמאל? שמאל הוא כינוי לגישה הדוגלת בדמוקרטיזציה של חיי הציבור. דמוקרטיזציה תוך כדי פוליטיזציה. 'פוליטיזציה': כלומר תהליך העמקת והרחבת ההתיחסות הפוליטית […]