במשך שנים ארוכות התפרנסתי בתור מבקר מסעדות. בלי להשתחצן אני יכול להגיד לכם שלא היה עיתון שלא ביקש ממני שאפרסם אצלו את הביקורות שלי, ובמדור התרבות, כי יצא לי מונטין של 'פילוסוף' קולינארי, אבל נשארתי נאמן למה שהתחלתי בו – עיתון יומי קטן. עכשיו למצבי: בסוף חיי אני מוצא את עצמי מאושפז עם זונדה. כאשר […]
גיליון 01
צדק לעשירים
מערכת הצדק הישראלית מאורגנת לתת שרות בעיקר לעשירים ‘מבחן בוזגלו’ – ציון בלתי מספיק למערכת המשפט הישראלית בישראל אוהבים לדבר על מבחן בוזגלו ועל היכולת של מערכת המשפט הישראלית לערוך משפט צדק שיוויוני לחלש ולחזק, לעשיר ולעני, לבעל השררה ולאזרח הפשוט, לאליטות ולפועלים, למזרחיים ולאשכנזיים. אך מי שמסתכל ובוחן את מערכת המשפט או את מערכת השילטון המתקיימת מכספי משלם […]
סמנטיקה כלכלית בשירות בעלי ההון
על האופן בו בעלי ההון משתמשים באמצעי התקשורת לשם חיזוק מעמדם בעלי ההון הישנים והחדשים בארצנו הקטנטונת משתמשים בכלים סמנטיים, הסמנטיקה של בעלי הטורים והפרשנים הכלכליים בתקשורת הישראלית, לשם חיזוק מעמדם וכוחם במשק ובחברה. הסמנטיקה יוצרת עולם מושגים חדש, ריגשי בעיקרו, שמטרתו ליצור תחושות אוטומטיות אצל הקורא, המאזין והצופה בעד או נגד מי שבעלי המאה ושלוחיהם […]
"בריאות 21" בישראל
על אי-שוויוניות במדדי הבריאות בארץ והצורך לצמצם אותה שירותי הרפואה בארץ הם מהאיכותיים ביותר בעולם. כל האוכלוסייה בארץ מבוטחת על פי חוק ביטוח הבריאות הממלכתי, סל שירותים מסופק לכל ושירותי רפואה קהילתיים נגישים לכלל האוכלוסייה. הגורמים העיקריים שקובעים מדיניות ומשפיעים על בריאות הפרט והקהילה הם גופים לאומיים ומקומיים. גופים אלה אינם בתחומי האחריות של […]
המיתוס של מהפכת המיחשוב
עיבוד ותרגום – אודי מנור סקירה זו היא עיבוד למאמר שפורסם בכתב העת COMPUTER בנובמבר 1998. כותב המאמר, נוויל הולמס, הוא מרצה בכיר באוניברסיטת טזמניה [אי לא קטן מדרום מזרח לאוסטרליה]. נוויל הולמס איננו היסטוריון, איש מדע המדינה, או פילוסוף, אלא מרצה בביה"ס למחשבים!! ואפשר לשאול: מה יקרה למרצה ישראלי בביה"ס למינהל וכד' שיעיז אפילו לחשוב במונחיו של הולמס, לא […]
דרושה קידמה אחרת
מגמות חדשות בתנועת ה’ירוקים’ התנועה הסביבתית-חברתית החדשה, שנוצרה בשנים האחרונות, מתוארת לעיתים כ"התנגדות לגלובליזציה". לאמיתו של דבר היא מבטאת התנגדות לדפוס מסוים של גלובליזציה: דפוס של הגדלת הרווחים על חשבון בני האדם וסביבתם. תנועת-ההתנגדות היא בעצמה תנועה גלובלית: היא חורגת מעבר למסגרות המסורתיות של הפעילים בעולם הראשון, ומקיפה שורה של ארגונים המוניים גם בעולם השלישי. התנועה החדשה […]
להיות עני בשוודיה או בזימבבווה
רבים טוענים כי צמיחה במשק הישראלי מגדילה את הפערים בין עשירים לעניים. טענה זו מסוכנת ביותר. משק בהאטה פוגע קודם כל בעניים. מחקרים רבים מצביעים על כך שהצמיחה תקטין את הפערים בחברה. זאת ועוד: הקטנת הפערים תתרום באופן משמעותי ליצירת צמיחה מחודשת. שאלת הקשר בין פערים חברתיים וצמיחה כלכלית עולה בעת האחרונה בחריפותה מצד […]
לאן הולכת המסילה – על הפרטת הַחֲבָרוֹת ופירוק החברה
המילה ‘חברה’ משמשת בשפה העברית, הן במובן של ‘עסק’ או ‘מקום עבודה’, והן במובן של ‘כלל הציבור’. הקשר ההדדי בין ‘חברה’ ל’חברה’, משתקף בתהלכי הפרטה ופירוק בסרט ‘סיפורים מהמסילה’ של הבמאי הבריטי קן לואצ' . במהלך החורף האחרון הוצג במוזיאון תל-אביב הסרט ‘סיפורים מן המסילה’ של הבמאי קן לואצ'. אם לשפוט על-פי מספר הצופים בשתי ההקרנות […]
עזרה עצמית למובטלים
בעיירות הפיתוח אין סיכוי למובטלים-עניים לצאת מהמצב הקשה שבו הם נתונים, בגלל שמפעלים חדשים לא נפתחים. הבעיה אינה רק אבטלה ושאין איפה לעבוד, יש עוד מגבלות. לפעמים למובטלים אין השכלה גבוהה, אין מקצוע, אין בריאות (מחלות שונות, לפעמים פיסיות, לפעמים נפשיות). לפעמים אתה כבר מעל לגיל 40 שנה או 50, ואז לא מקבלים אותך לעבודה. או שאתה […]
האור בקצה המנהרה
1300 מלים של תקווה ממומשת, לא רחוק מכאן, בירוחם. ירוחם כמשל: פריפריה, אבטלה, אקדמיה ובני אדם "מנהיגות זה להיות מקורי, לשבור מוסכמות, להאמין שהשמים הם הגבול ושניתן לשנות את המציאות.." מצטט דניאל בן סימון את דבריו של מוטי אביסרור, ראש מועצת ירוחם בספרו ‘עסקה אפילה בדרום’. בן סימון מתאר את מצוקתם של תושבי הדרום, על […]