מה אפשר ללמוד מה-NBA על איזונים חברתיים
מה המשותף בין ליגת העל בכדורסל למצב הכלכלי בישראל? מסתבר שלא מעט.
אם נבדוק את מצב ליגת העל בכדורסל, נגלה כי בשלושים השנים האחרונות, זכתה מכבי תל אביב בכל האליפויות (למעט פעמיים). המצב מתאפשר עקב עושרה של הקבוצה, המקנה לה את היכולת לקנות את השחקנים הטובים ביותר, ולהשפיע על ההתאחדות לכדורסל. התוצאה היא ליגה משעממת ללא סיכוי של שינוי אמיתי. הקרבות היחידים המעניינים מתחוללים בקרב קבוצות התחתית, הנלחמות על הישרדותן בליגה.
במצב דומה שרויים הכלכלה והחברה בישראל. העשירים קונים את שירותי החינוך והבריאות הטובים ביותר, וביכולתם להשפיע על מקבלי ההחלטות לשימורו של המצב הקיים. שכבת הביניים, לעומת זאת, נאבקת על מקומה – מי ישרוד, ומי "ירד ליגה" אל מתחת לקו העוני.
האם זהו כורח המציאות? כלל וכלל לא. ב – NBA, למשל, ליגת הכדורסל הטובה והפופולרית ביותר בעולם, כבר הבינו שאם רוצים ליצור עניין בליגה מחד, ולשמר את רמתה המקצועית מאידך, חייבים להקים מנגנון מיוחד, שיווסת את איכות השחקנים של הקבוצות השונות. מנגנון זה נקרא 'דראפט', והוא בנוי על עיקרון פשוט: הקבוצה שסיימה אחרונה את הליגה, בוחרת את השחקן הטוב ביותר שמצטרף מליגת המכללות. הקבוצה שסיימה במקום לפני האחרון בוחרת את השחקן השני בטיבו וכן הלאה. מנגנון זה מבטיח אפשרות שדרוג לקבוצות החלשות, ותורם ליצירתה של ליגה מעניינת, בה האלופות מתחלפות כל הזמן, הקהל נלהב וההשקעות רבות עקב אחוזי הצפייה הגבוהים.
ניתן להתייחס למבנה החברתי-דמוגרפי בישראל באופן דומה. אפשר לקבוע קריטריונים לדירוג הישובים בארץ: רמת חיים, רמת החינוך וההשכלה, חתך גילאי, מקורות תעסוקה, שירותי בריאות ועוד. המשאבים יוקצו על פי דירוג הישובים. אם לדוגמא ממוקמים ירוחם, רהט או בני- ברק בתחתית הרשימה, יש להזרים אליהם את מירב המשאבים על פי עקרון הדראפט.
כל ישוב כזה, יתוקצב במאות מיליוני שקלים, לתקופה של חמש שנים לפחות בתוכנית רב שלבית המלווה בגוף מקצועי שהמדינה תעמיד לרשותו. בתחום החינוך לדוגמה יגויסו מיטב המורים באמצעות החתמה על חוזים ארוכי טווח ללא אפשרות שבירה, שמשכורות גבוהות בצידם. תוקם מכללה לרכישת מקצועות טכנולוגים והשלמת השכלה תיכונית. תוכנית החינוך תתחיל בפעוטונים ותימשך עד לסוף תיכון ואף מעבר לזה.
אם באופן דומה יטופלו גם ההיבטים העירוניים האחרים, הרי שיש כאן בשורה של ממש. יש סיכוי לאינטגרציה אמיתית, אשר תושבי המקום ואנשי המקצוע יובילו במשותף, ללא פוליטיקה נמוכה וללא בזבוז מיותר של כספי משלם המסים. יצירה אמיתית ומשותפת בעלת תוכן תשיב ליישוב תקווה. לאחר שיוקצו המשאבים ליישובים המתאימים, תקבע הועדה את הזכאים הבאים בתור לסיוע וחוזר חלילה.
מבנה זה עתיד לשנות מקצה לקצה את כוח משיכתם של הישובים. ריבוי מקומות עבודה אטרקטיביים, תרבות מפותחת ורווחה כלכלית יובילו להגירה חיובית. הגידול הדמוגרפי ואיכותו האנושית הגבוהה ייצרו חברה בריאה ומתקדמת. מדינת ישראל תשתנה ואולי הפעם לטובה.
מיכה בר מאיר הוא מורה למזיקה בבית הספר עמק החולה