מה לכם כי תלינו?! על המדיניות הכלכלית של הממשלה

מה שמדהים אותי זו העובדה שרוב חברי מרכז הליכוד והמצביעים למפלגה זו הם בני עדות המזרח. החיבור בין אנשי עדות המזרח לבין הליכוד הוא היסטורי, ואפשר להצביע על מקורותיו גם בקיפוח ובזלזול שספגנו מצד מפא"י. אנשי עדות המזרח הרגישו נבגדים משלטון מפא"י שדחה אותם ללא רחם (למשל, אבא חושי, ראש העיר המיתולוגי של חיפה). הם נקלטו בזרועות פתוחות על-ידי הליכוד אשר העלה על סדר היום, לפחות לכאורה, את מצוקת עיירות הפיתוח. מנחם בגין, מנהיג הליכוד בשנות החמישים ועד אמצע שנות השמונים, השכיל ליצור מכך רווח פוליטי ולדבר בשפת השומעים עד כי אלה חשבו שהוא אחד משלהם. מאז ועד היום, גם הליכוד וגם העבודה עברו שינויים ארגוניים, אך המגמה העדתית נמשכת.

על האנלוגיה בין רמה סוציו-אקונומית למוצא עדתי דובר רבות; באקדמיה ובלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ניתן לראות את הנתונים. אנו כצברים מנסים להדחיק וליצור אוירה של שוויון חברתי, אך לא ניתן להתעלם מן העובדות. אבל איך אפשר להסביר את העובדה שחברי מרכז הליכוד ומצביעי מפלגה זו, כאמור – רובם מבני עדות המזרח וברמה סוציו-אקונומית נמוכה, תמכו, למעשה, במפלגה קפיטליסטית שמביאה להרס מדינת הרווחה?

הרכב הממשלה

לא על הממשלה אני מלין, גם לא על הרכבה. בשלהי הקמת ממשלת שרון הנוכחית, יצאו רבים מגדרם לנוכח הנציגות המרובה ככולה בשרים "לבנים", קפיטליסטים, אשר אינם מייצגים את השכבות החלשות. מאות חברי מרכז ליכוד גדשו את הכנסת, ולחצים החלו לתת את אותותיהם תוך זמן קצר. מיכאל רצון, חבר כנסת מטעם הליכוד ומי שנחשב נציג מזרחי, הצליח להתברג לסגן שר המסחר והתעשייה. סגן השר רצון ידוע כמי שפעיל שנים במחנה שרון, נוסף על כך ידוע כי מיכאל רצון, המוכר בכינויו מיכי, הוא איש עסקים אמיד העושה בעסקי נדל"ן. קצת קשה לומר על מי שמעשן סיגרים כאורח חיים נורמאלי שהוא נציג חברתי. אבל זה לא חשוב, מה שחשוב הוא שהוא נציג מזרחי.

ומי הן השותפות של הליכוד בממשלה הנוכחית? סיעת המפד"ל היא סיעה אשכנזית מוצהרת. לפני קצת יותר מעשור נפרדה המפד"ל מהח"כ אבוחצירה (לא הבבא, אבל משפחה), ולא השכילה ליצור נציגות מזרחית אותנטית. בעצם רוב רובם של המצביעים של מפלגה זו, אנשי הציונית-הדתית, הם אשכנזים. סיעה נוספת בממשלה היא סיעת האיחוד הלאומי. זוהי סיעה אידיאולוגית ללא עניין עדתי או חברתי. אולי יש להם מה לומר בנושא החברתי, אך נושא זה אינו בראש מעייניהם. הם נדרשו יותר לחיזור בפלח האלקטורלי של העולים מחבר המדינות. סיעה נוספת בהרכב הממשלה היא שינוי. שינוי לא מתיימרת להיות סיעה חברתית. להפך, זוהי מפלגה אשר חרטה על דיגלה את כל עקרונות מדיניות הימין הקפיטליסטי ללא מצמוץ ובגאון. אנשי שינוי ביקשו להיות נציגי הבורגנים, וכך הם פני הדברים.

אם כן על מי אני מלין? אולי על הסיעה המרכיבה את הקואליציה, הלא היא הליכוד, סיעה בעלת 40 מנדטים? אולי. אך לא בעיקר. אומנם סיעה זו היא סיעה שנשענת ברובה על מצביעי ימין מרכז, ואומנם זו סיעה שרוב חברי מרכז המפלגה הם בני עדות המזרח. אפילו נישמע לא פעם המונח "המאפייה התימנית", שמוביל עוזי כהן שכבר מזמן נהפך לסלבריטי המבוקש בתוכניות אירוח מגוונות. אולי רוצה התקשורת להכתירו כמנהיג הפנתרים השחורים בתוך תנועת הליכוד. אבל אם באמת היה עוזי כהן מנהיג השבט התימני (שבט המונה כ-800 חברי מרכז, כך האגדה מספרת), אולי היה יכול, הוא ועדת מרעיו, להשחיל יותר משניים וחצי חברי כנסת בני עדות המזרח. כי אז היה נימנע האבסורד. או שמא יצא המרצע מן השק ויתברר שעוזי אינו קטילזטור כזה גדול.

ידוע כי רוב חברי מרכז הליכוד הם כלכלנים גדולים: כאלה אשר דואגים לכלכלתם… אך ישנם אשר שואלים, ובצדק, על ההשתייכות הפוליטית המסורתית של אנשי עדות המזרח לליכוד. אף-על-פי שנראה שהליכוד נותנת ייצוג נמוך מאוד לאנשי עדות המזרח, ואף-על-פי שהמדיניות הכלכלית שהיא מנהיגה פוגעת בראש ובראשונה בשכבות החלשות שברובן הן מעדות המזרח, ממשיכים אנשי עדות המזרח לחוש שייכות למפלגה זו.

המדיניות הכלכלית של הממשלה

לי כחבר ליכוד קשה עם האינטרסנטיות הצרה של חלק גדול מהפעילים במפלגה, עם ההצבעה השבטית אשר קרמה עור וגידים לדילים מקומיים, ועם הנוכחות של עומרי, חבר כנסת עם ותק לא גדול (חצי שנה) אך עם ייחוס משפחתי, שלידו כולם ממלאים פיהם במים קדושים ומחייכים מאוזן לאוזן. קשה לי גם עם העובדה שהיום להיות חבר מרכז ליכוד זה מקצוע. תם עידן השליחות הציבורית. אם כן, חברי מרכז נכבדים אשר מקרקרים במסדרונות הכנסת לקבלת טובת הנאה זו או אחרת, אל נא תתחבאו באצטלה של בעיות חברתיות בוערות העומדות על הפרק. כבר ברור כשמש מהו כל מבוקשכם במשכן הכנסת (ניתן לומר משכן לאומנויות הבמה). כי כל אשר בישלתם אנו אוכלים, רק רציתי לומר כי ממש קשה לי לבלוע. אך לא פחות קשה לי עם המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה.

ממשלה קפיטליסטית זו, אשר עושה הכול להצדיק את הגזרות הכלכליות, היא תולדה של עסקנות. קצת קשה להבין, איך קבוצה גדולה של אנשים משכילים יותר ומשכילים פחות, בני עדות המזרח, בחרו בנציגים אנטי חברתיים בעליל. על פניו, ניתן אולי לטעון שיש דברים שקשה מאוד לראות מכאן. עוד יבוא יום וחברי מרכז הליכוד יזעקו 'ידנו לא שפכה את הדם הזה'. והם יחלו להאשים את המצב. כבר לפני כמה עשורים התנגן לו השיר "עוזי, עוזי הוא לא נקי… " בהרמוניה מושלמת מפיהם של הגששים. ועל מנת להצדיק זאת ניגש הכהן ודרש פגישה בהולה עם השר במשרד האוצר, מאיר שטרית. בפגישה זו הציג סגן ראש עיריית רעננה את משנתו הברורה לשר. הוא דיבר על מה שכואב לו בתוכנית הכלכלית, לא על מה שכואב לכלל האזרחים. יצאה הודעה מלשכת האוצר ובה הודעה על שינוי בקיצוץ בתקנים לסגני ראשי רשויות. אכן, הישג נוסף ברזומה הציבורי של יו"ר פורום סגני ראשי הערים בארץ… אבל האם מישהו בדק כמה זה עולה לקופה הציבורית?

חיכינו למושיע והנה הוא בא בדמות יו"ר ההסתדרות מר עמיר פרץ. האומנם מושיע או נדמה כי חלמנו חלום? עמיר פרץ, אשר מתיימר לייצג את מעמד הפועלים חברי ההסתדרות, נתון ללחצים לא קלים. לחצים קשים עד מאיימים מצד איגודים מקצועיים חסיני פגיעה ומשולחי כל רסן בעליל, ארגונים אשר לא יבחלו בשום אמצעים על מנת לשמור על המצב הקיים גם אם הוא פשע כלכלי בכל פרמטר. חגיגת הבזבוז הבלתי מרוסן של ההסתדרות על גבן של קרנות הפנסיה השונות נובעת מן המחשבה החשוכה כי במקרה של קופה ריקה לא תשיב המדינה את הגמלאים ריקם. אבל השאלה היא: מה יעלה בגורל הקופה הריקה ואיך תפתור המדינה את עצמה מעול זה? והאם מספיק לענות: "דיה לצרה בשעתה", או, להוסיף חידוד על חידוד: "אל נא נרתום את העגלה לפני הסוסים"???

אם ישועה לא תבוא מן הממשלה, אם ישועה לא תבוא מן ההסתדרות, אז מהיכן תצמח לה הישועה? ובמקרה כזה אולי יאמרו חכמים: "אם אין אני לי מי לי". האומנם כל אחד לנפשו? האומנם השכלנו לטפח את החזון הקפיטליסטי על בוריו, כך שגם האמריקאים יבואו וילמדו? האם חיסלנו את מדינת הרווחה, ועוד לחשוב כי פעם הייתה פנטזיה על מדינת סעד? האם יש ביכולתנו להשפיע?

אורן שמחי הוא פעיל בתנועת הליכוד