מעטים מעוברי האורח עצרו להתבונן בקבוצה קטנה של כ-25 גברים ונשים אתיופיים, אשר הפגינו בחודש אוגוסט, לפני כשנה, מול משרדי הג'וינט בירושלים. עשרים ושלושה ימים קיימו המפגינים שביתת רעב חלקית, בחום הלוהט של הקיץ, מול משרדי נציבות האו"ם לפליטים, בדרישה לקבל מעמד של תושבים ארעיים בישראל.
המונח 'פליט' בישראל קשור בתודעתו של כל ישראלי לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולשאלת זכות השיבה. יתכן שזו אחת הסיבות לכך, שהאמנה הבינלאומית משנת 1951 בדבר מעמדם של פליטים זכתה כאן לתשומת לב מעטה כל-כך. אמנה זו, אשר נחתמה בעקבות הטראומה של מלחמת העולם השניה, נועדה להבטיח, כי אנשים הנרדפים במדינת מוצאם או מושבם על רקע גזעם, דתם, אזרחותם, השתייכותם לקבוצה חברתית מסוימת או היותם בעלי דעה פוליטית מסוימת, יוכלו לקבל מקלט במדינות אחרות.
מדינת ישראל וארגונים יהודיים רבים נטלו חלק פעיל בדיונים לגיבושה של האמנה, ומדינת ישראל היתה מן המדינות הראשונות שהצטרפו אליה. למרות זאת, ובניגוד לאתוס המוצהר שלה, עשתה מדינת ישראל מעט מאד במהלך השנים כדי למלא אחר חובותיה על פי האמנה.
להיות פליט בישראל
בין המפגינים היה ק', גבר שפניו מצולקות, בשנות ה-30 לחייו. ק' רואה חשבון במקצועו, עבד בראשית שנות התשעים בפרלמנט האתיופי. כאשר החלו באתיופיה רדיפות על רקע אתני, היה מוצאו של ק', בן לקבוצות מיעוט, בעוכריו. ההתדרדרות היתה הדרגתית – הוא החל לקבל איומים על חייו, מאוחר יותר פוטר מעבודתו ללא כל אזהרה, ולבסוף הותקף פיזית ונזקק לאישפוז. אנשים אחרים שהשתייכו לאותה קבוצת מיעוט נאסרו או נעלמו. בשלב זה הבין ק' כי אסור לו להתעכב עוד באתיופיה, הוא ניצל מלגת לימודים שהציע ארגון ישראלי וכך הגיע לישראל. בסמוך לאחר הגעתו לישראל הוא הגיש בקשה למקלט לנציגות הישראלית של נציבות האו"ם לפליטים, מוסד של האו"ם הממונה על יישומה של האמנה.
הליך הבחינה של היות אדם פליט הוא מורכב וארוך, ונועד לברר האם אכן קיים חשש ממשי לחייו או לחירותו של המבקש והאם חשש זה נובע מסיבות הנעוצות בגזע, דת, אזרחות, השקפת פוליטית, או, כמו במקרה של ק', מהשתייכות לקבוצה חברתית מסוימת. במקרה של ק' ארך הבירור כמעט חמש שנים – במהלכן שהו הוא ואישתו ללא כל מעמד חוקי בישראל, ללא אישור לעבוד וללא תנאים סוציאליים בסיסיים.
בסוף שנת 2001, כאשר קיבל ק' הודעה כי נציבות האו"ם לפליטים החליטה להכיר בו ובבת זוגו כפליטים לפי האמנה, חל שינוי במצב המשפטי. מדינת ישראל החליטה, לראשונה, להקים גוף ישראלי אשר ידון בבקשות למקלט מדיני המוגשות בישראל. גוף זה – 'הועדה המייעצת לפליטים', הוקם בראשית שנת 2002 ובו שבעה חברים: שני נציגי משרד הפנים, שני נציגי משרד החוץ, שני נציגי משרד המשפטים ויו"ר שהוא משפטן מובהק, אשר אינו עובד מדינה. המלצותיה של הועדה המייעצת באות לפני שר הפנים, האמור להכריע בבקשה. מבחינתו של ק' ושל פליטים אחרים, הקמת הועדה לא צפנה טוב, שכן תחת קיום החלטת נציבות האו"ם לפליטים והכרה בהם כפליטים, החליטה הועדה לדון מחדש במעמדם. החלטה זו, שבאה לאחר תקופה ארוכה של המתנה וחוסר ודאות, הייתה העילה לפרוץ שביתת הרעב החלקית. השביתה הסתיימה רק בראשית חודש ספטמבר, כאשר הועדה החליטה להמליץ בפני שר הפנים לתת תושבות ארעית לק' ולפליטים האחרים במצבו.
המדינה והפליטים
מבחינתה של מדינת ישראל, היתה בהקמת הועדה התקדמות, לפחות לכאורה, במילוי חובותיה על-פי האמנה. במדינות מערביות אחרות מוסדר בדרך-כלל נושא קבלת הפליטים בחקיקה, והמדינה מקיימת מוסדות ומנגנונים המיועדים, בין היתר, לטפל במבקשי מקלט ולהכריע בבקשותיהם. בהקמת הועדה נעשה, לפחות על-פני הדברים, צעד בכיוון זה. עם זאת, השנה שחלפה מאז תחילת פעולתה של הועדה מראה כי הפליטים סובלים מן המערכה שמנהל משרד הפנים כנגד הזרים השוהים בישראל שלא כדין:
- מבקשי מקלט שביקרו בלשכות מינהל האוכלוסין דיווחו על יחס משפיל ואף על אמירות גזעניות מצד פקידים שטיפלו בבקשותיהם.
- על אף בקשות חוזרות ונשנות לא ניתנים למבקשי מקלט רישיונות עבודה. מצב דברים זה דן אותם לחיי עוני. רובם אינם מסוגלים לרכוש ביטוח רפואי להם או לילדיהם, ובריאותם מתדרדרת.
- משרד הפנים נוקט סחבת בטיפול בבקשותיהם של מבקשי מקלט. כך למשל, חלפו כשלושה חודשים מיום שאישר שר הפנים את מעמדו של ק' כפליט ועד ליום שבו זכה סוף סוף לקבל תעודת זהות.
- מי שכבר זכו בתושבות ארעית נאלצו להמתין חודשים לאחר שמעמדם פקע, עד שאשרת הישיבה שלהם חודשה על-ידי משרד הפנים. בתקופה זו איבדו את זכאותם לביטוח בריאות.
- עד היום לא פורסם הנוהל, שלפיו אמור לפעול אדם המבקש מקלט בישראל. למרות זאת מנסה משרד הפנים לנקוט סנקציות כנגד מבקשי מקלט שלא הגישו את בקשת המקלט שלהם מיד לאחר כניסתם לישראל.
תמונה עגומה זו מעלה תהייה בדבר כנות כוונותיה של מדינת ישראל לקיים את האמנה.
הארגונים הלא-ממשלתיים אשר נרתמו לסייע למבקשי המקלט (עמותת רופאים לזכויות אדם, 'המשפט בשירות הקהילה – מרכז משאבים' ואמנסטי אינטרנשיונל – סניף ישראל) קוראים בנייר עמדה לממשלת ישראל למלא את חובותיה על-פי אמנת הפליטים ככתבן וכרוחן. הציפייה היא, כי דווקא מדינת ישראל, אשר כה רבים מבניה ומבנותיה נרדפו בעבר הלא-רחוק והתדפקו כפליטים על שעריהן של מדינות שונות, תהיה רגישה לסבלם של מבקשי המקלט. כמו שנאמר: "אתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים" (שמות כג', 9), ומכך נגזר הציווי: "כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר איתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים" (ויקרא יט', 34).