אנטומיה של תקווה לחברה הישראלית לקראת מימוש – 'עם אחד'

עם אחד יכולה לסכם את הבחירות האחרונות בתחושה מעורבת של הישג והחמצה. הישג, כי שלושת המנדטים מלמדים, שהיא הצליחה להפוך למוקד הזדהות רעיוני ופוליטי משמעותי בקרב קהלי היעד אליהם היא פנתה, שחלקם הגדול הצביעו עבורה בפעם הראשונה. החמצה, משום שהתמיכה לא הייתה רחבה דיה והכוח בכנסת קטן לעומת האתגרים בפניהם ניצב מעמד העובדים בישראל.

כדי להעריך את משמעותם של ההישג וההחמצה יש לבחון אותם על רקע התהליכים שליוו את עם-אחד מאז הקמתה, ובייחוד לאור העובדה שהבחירות האחרונות נחתו על המפלגה בעת שהיא הייתה מצויה במהלך של שינוי מבני ואירגוני עמוק. עם-אחד נוסדה בסמוך לבחירות 1999, כדי לתת ביטוי לאינטרסים של ציבור השכירים והגימלאים, לאחר שמפלגת העבודה ומר"צ כאחד אימצו עמדות כלכליות ניאו-ליברליות מובהקות והפכו שותפות פעילות למדיניות ההפרטה. בשל מצוקת זמן ומשאבים, לוותה הקמת המפלגה בשני ויתורים מודעים: היא נשענה על הועדים הגדולים, וכללה חסידי עמדות ניציות ויוניות.

לקראת בחירות

במהלך כהונת הכנסת הקודמת, בייחוד נוכח מדיניותן הכלכלית והחברתית השמרנית של ממשלות ברק ושרון, התברר מעל לכל ספק, כי ההכרעה בדבר כינונו של כוח פוליטי המחויב לעקרונות מדינת הרווחה והצדק החלוקתי, היתה נכונה וממלאת חלל חיוני במפה המפלגתית בישראל. יחד עם זאת התבהרו גם המגבלות והמחירים של מבנה מפלגת ועדים הבנויה על שותפות בין יונים וניצים. בהמשך להכרה זו התגבשה בקרב היסוד הסוציאליסטי בהנהגת המפלגה התפיסה בדבר הצורך בשינוי מבנה וכיוון שבאו לידי ביטוי בשלושה מהלכים. האחד, היפרדות מח"כ חיים כץ, שביטא את הקו הניצי; השני, הרחבת בסיס התמיכה בקרב ציבור העובדים, המעמדות הנמוכים ופעילים חברתיים; והשלישי, תהליך בניין מוסדות דמוקרטיים, שייתנו ביטוי וייצוג לכוחות השונים. הקדמת הבחירות מצאה את המפלגה כאשר ההנתקות מן הקו הניצי הושלמה, הרחבת בסיס התמיכה הציבורי הייתה בעיצומה ואילו תהלך בניית המוסדות היה רק בראשיתו.

דמותה של עם-אחד כמייצגת של ישראל העובדת החדשה באה לידי ביטוי בהרכב הרשימה לכנסת. הרכב זה מתאפיין בחתירה לשבירת המבנה המגזרי של החברה הישראלית, המבנה שמונע התגבשות כוח שיאבק למען צדק חברתי. מיקומה של אילנה כהן במקום השני ברשימה היה פרי התפקיד המרכזי שהיה לה בחידוש פניו של האיגוד המקצועי, לא פחות מאשר של היותה מייצגת איגוד מקצועי המורכב ברובו מנשים ובעל עניין בקידום מעמדן ושיפור רווחתן. צרופו של דוד טל, איש ש"ס לשעבר, שכיו"ר ועדת העבודה והרווחה הרבה לקדם חקיקה חברתית, היה בגדר מתן ביטוי לכך שציבור יעד מרכזי של עם-אחד, כמו גם חלק גדול מתומכיה בפועל, מגיע מן המעמד הנמוך, העובד ברובו, המסורתי, הדתי ואף החרדי. התנתקותו של השמאל הישראלי מציבור זה, תוך ניגוח תרבותי שתורם לטשטוש האינטרס המעמדי, הייתה בין הגורמים שדחפו אותו לימין, ולפיכך עשתה עם-אחד מאמץ ניכר להתחבר אליו דרך היסוד הכלכלי-חברתי. בין שנים-עשר המועמדים הראשונים שלושה היו מן המגזר הערבי והדרוזי גם אם לא במקומות ריאליים, דבר המלמד על אחיזתה של המפלגה בציבור זה, דבר המלמד על הפרולטריזציה הגוברת של המגזר הערבי, ויכולתו של המסר החברתי לגבור על גלי ההקצנה הלאומית והדתית בציבור היהודי והערבי כאחד.

התוצאות

ניתוח תוצאות הבחירות משרטט בבירור את פרופיל התמיכה בעם-אחד כיום. תומכי המפלגה פזורים בכל הארץ. לא הייתה כמעט קלפי, למעט ההתנחלויות והאיזורים החרדיים, בה לא זכתה עם-אחד לתמיכה. פריסה זו מלמדת על כוח הפנייה של המסר של המפלגה לכל שכבות הציבור. הגם שעם אחד מיצבה את עצמה במובהק מפלגת עובדים, היא לא נתפסה כמפלגה סקטוריאלית.

מחצית מבין המצביעים היו תושבי הפריפריה וערי השדה; רבע היו מן המגזר הערבי והדרוזי. רבע מן המצביעים היו תושבי ארבע הערים הגדולות, שני שלישים מתוכם מבאר שבע. אחוז ההצבעה בעיירות הפיתוח במגזר הערבי עבור עם-אחד היה כפול משיעור הצבעה הארצי עבור המפלגה.

עם אחד יצאה מן הבחירות כמפלגה הציונית הגדולה ביותר במגזר הערבי.

מנתונים אלו ניתן לגזור מספר מסקנות:

1. הפריפריה היא איזור הבחירה המובהק של עם אחד, המתגבשת כמפלגה מעמדית מובהקת. הוויית הדחיקה אל מחוץ למעגל התעסוקה והתערערות רשתות הביטחון החברתיות הבשילה אצל חלקים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית להכרה בצורך בגיבוש כוח פוליטי שיביא לשינוי המדיניות הכלכלית והחברתית. רבים מצאו בעם-אחד את הכתובת לכך. עובדה זו מחייבת את עם-אחד, שראשיה מורגלים בעיסוק בתחומים המסורתיים של האיגוד המקצועי – כלליים ככל שיהיו – ולהציע פתרונות למכלול הבעיות של בפניהם ניצבים הצבורים הנדחקים אל שולי החברה באמצעות המדיניות הניאו-ליברלית.
2. הזיקה אל ההסתדרות לא היוותה מכשול בפריפריה. ראש המפלגה הוא יו"ר ההסתדרות רבים מראשיה הם בעלי תפקידים בהסתדרות ונצי המפלגה הראשיים באזורים השונים נושאים אף הם בתפקידים בכירים בהסתדרות, כך גם כמה מן המועמדים ברשימה. למרות הזיהוי המובהק עם ההסתדרות הצליחה עם-אחד לפנות ולגייס את תמיכתם של צבורים המאופיינים בחשדנות אם לא באיבה לתנועת העבודה ההיסטורית. עובדה זו מחזקת את ההשערה, כי שורשי הנתק בין השמאל הישראלי ומעמד העובדים בישראל אינם תרבותיים, כפי שמקובל לטעון, אלא כלכליים-חברתיים.
3. המסר של המפלגה זכה לאהדה רבה גם בקרב צבורים רחבים שלא הצביעו עבורה. רבים הציבו אותה כבחירה שניה ונימקו את אי-בחירתם במתן בכורה לנושאים המדיניים. יש להדגיש, כי על פי סיקרי דעת קהל גם בצבורים אלו לא היוותה הזיקה להסתדרות כל בעיה.
4. הטענה האופנתיות בדבר הדימוי הבעייתי של ההסתדרות ובמיוחד של עמיר פרץ התגלו דווקא בקרב מעמדות הביניים המאופיינים בזיקה היסטורית לתנועת העבודה. טענה זו בלטה בקרב שלוש קבוצות: האחת, בעלי האינטרס בהרחבת משטר ההפרטה ולפיכך גם בהחלשת כוחה של העבודה המאורגנת; השניה; גורמים שונים שרצו להופיע כמייצגי 'הקול החברתי', תוך התמקדות בעוול החברתי והתעלמת מן הגורם החלוקתי המחולל אותו; השלישית, מפלגת העבודה ומר"צ וגורמים הקשורים עימם, שרצו לעמעם את אחריותם למשטר ההפרטה או את תמיכתם בתקציב באמצעות התקפתה של ההסתדרות.

מה הלאה?

ממסקנת אלו נגזרות כמה דרכי פעולה לעתיד:

1. על עם-אחד להוסיף ולפעול כדי להפוך ל'לייבור' הישראלי. אני משתמש במושג לייבור משני טעמים: האחד, השימוש האורווליאני במושג 'עבודה', המתאר כרגע את מפלגת העבודה, שתחת הנהגתו של מצנע השלימה את מהלך הפיכתה למפלגה ההון הישראלית, ובמושג 'סוציאל-דימוקרטיה', המשמש לתיאור המהלך צרופם של גורמים תאצ'ריסטיים נוסח יוסי ביילין למר"צ. הטעם השני לשימוש במושג לייבור הוא שמתכונת הלייבור הבריטי עשויה להתאים לארגון מפלגה סוציאליסטית במציאות הישראלית, היינו צרוף של גורמים אידיאולוגיים, ארגוני סיוע והעצמה וארגונים לשינוי חברתי, שבמרכזם האיגוד המקצועי, שיש להם עניין בכינונה של מדינתה רווחה ושינוי הסדרי החלוקה.
2. כדי לכונן את הלייבור הישראלי על עם-אחד לפעול ליתר תיאום ושיתוף פעולה עם הארגונים החברתיים השונים, ולמצוא את ההסדרים למיסודו של שיתוף פעולה זה. מהלכים בכיוון זה החלו כבר לפני הבחירות, בייחוד סביב המאבק על דמות תקציב 2003, וניתן לסכמם כהצלחה חלקית. מספר ארגונים הודיעו על תמיכתם הפומבית ב'עם-אחד'. ארגונים אחרים נמנעו מלעשות זאת כדי שלא לסכן את התמיכה הכספית שהם מקבלים מגופים שונים, אך פעילים בהם הודיעו על תמיכה אישית. האילוץ להזדהות פוליטית שיצרו הבחירות הרחיק כמה ארגונים ופעילים, שהעדיפו לתמוך במפלגות אחרות. כן היו גורמים שהמגעים לשילובם ב'עם-אחד' לא הבשילו, אך פעילים מתוכם התגייסו לפעילות ב'עם-אחד'. הניסיון החיובי והשלילי של המגעים בעת מערכת הבחירות עמד במרכז תהליך הפקת לקחים שקיימה המפלגה בדבר הדרכים להמשך שיתוף הפעולה עם הארגונים החברתיים, וישנה כוונה להעמיק את מערכת הקשרים שנוצרה ואף ליצור מערכת של שותפויות בפועל בכדי לבסס את הלייבור הישראלי על תחושת שייכות ויכולת השפעה.

לידתם של רעיונות פוליטיים גדולים תחילתם במפלגות קטנות ומגובשות. עם אחד הולכת ומתגבשת לכוח פוליטי מגוון ורחב שהוא למעשה ארגון גג מעין קואליציית-על לכלל הכוחות הרואים בסדר החברתי כלכלי הקיים איום והפועלים לחברה סולידרית יותר, שיוויונית יותר, הומנית יותר במדינת ישראל.

חגי אלון הוא מזכיר ההנהגה בהסתדרות, חבר 'עם אחד' וחבר קיבוץ רביד.