השנה חוגגת תנועת השומר הצעיר את שנת ה- 90 להיווסדה. נראה כי השומר כבר לא כל כך צעיר וגם לא ברור על מה הוא שומר. 90 שנה זה הרבה זמן והרבה היסטוריה ארוכת תווך. היסטוריה מלאה באישים מעניינים ומרשימים כאחד. למרות כל אלה, נקלעה התנועה בשנים האחרונות לקשיים רבים. התנועה הפכה לתנועת ילדים כך שהשכבות הנמוכות (ה'-ז') מאוד גדולות וככל שעולים בשנים יורד מספר החניכים. מבנה זה של הקינים בתנועה ושל התנועה עצמה נקרא מבנה "פירמידה". המצב הזה יוצר חוסר בחניכים בוגרים דיים להוביל את התנועה ולהתחנך בדרך שומרית אלטרנטיבית. בעיה נוספת שנוצרת ממבנה הפירמידה היא שיוצאים מעט י"גמלים לשנת השירות במסגרת התנועה וכך אין כוח אדם מספיק כדי להחזיק את התנועה. אותם י"גמלים הם בהחלט "שמו"צניקים" לעניין אך ברוב המקרים הם לא היו פעילים בשנה או בשנתיים שלפני היציאה לי"ג ובאותה מידה לא עברו הדרכה מסודרת ומעמיקה שהובילה אותם להחלטה לצאת לי"ג. למה אנשים המשיכו לצאת לשנת שירות אם כך? התשובה היא שהיציאה לי"ג הייתה מסורת בתנועה. מי שהיה חניך פעיל, הדריך לפחות שנה אחת, והגיע לפעולות באופן סדיר היה י"ג פוטנציאלי. אבל מכיוון שהי"ג שהובילו את הקינים והדריכו את החניכים לא קיבלו חינוך ערכי מעמיק, המעגל של חוסר בערכיות בתנועה נמשך. הבעיה הגדולה מכל (אולי) שהייתה באותה תקופה בתנועה היא שלא היה שום המשך לתהליך התנועתי ולא היה מענה לחניכים שרצו להמשיך את הקשר שלהם לתנועה באופן פעיל גם אחרי הי"ג. רוב הי"גמלים המשיכו אחרי השנה המיוחדת הזו לצבא (במסלולים שונים) ומשם לא הייתה דרך חזרה… לתנועה לא הייתה המשכיות! הגרעינים המעטים שיצאו ביחד לשנת השירות לא החזיקו מעמד פרט למעטים שנלחמו על קיומם (בחלק מהמקרים נגד התנועה) וחיפשו דרך להמשיך יחד. הם ידעו שהקיבוצים לא מהווים עוד יעד הגשמה מרכזי בתנועה ולכן היו צריכים למצוא דרכים אחרות להישאר בקשר עם התנועה ובמקביל לחיות חיי שיתוף.
על הצורך בשינוי בתנועת השומר הצעיר
בעיות אלו, שכל אחת מהן גדולה בפני עצמה, יצרו ריק גדול מאוד שהתנועה לא ידעה איך למלא. מתוך הריק נוצר הצורך בשינוי דרסטי, צורך באלטרנטיבה אמיתית לעולם המנוכר בו אנו חיים ולמצב בו הייתה שרויה התנועה. שינוי זה, שנוצר לפני קצת יותר משנתיים, נקרא 'תהליך קבוצות המשך'.
תהליך קבוצות ההמשך כשמו כן הוא. זהו ניסיון ליצור קבוצות (גרעינים) שיקיימו חיים אלטרנטיביים לחיים הרגילים של כל אחד ואחת מאיתנו. ויותר מזה, הרעיון הוא ליצור המשכיות של הקבוצות בתנועה ובחיים. הדרך הנהוגה לפני כן הייתה שגרעינים היו נוצרים מתוך רצונות של יחידים או של קבוצות קטנות ומתגבשות בשיטת 'חבר מביא חבר'. משהו כנראה לא היה מוצלח במיוחד בנוסחה הזו כי רוב הגרעינים לא החזיקו מעמד יותר מתקופת הי"ג, אם בכלל. תהליך קבוצות ההמשך הביא לשינוי בחשיבה הזו. הקבוצות נוצרו בתהליך של שנה וחצי בערך עד היציאה לי"ג. תהליך זה הורכב ממספר שלבים. בשלב הראשון נפגשו נציגים ('שליחים') מכל הקינים בתנועה ב'שולחן הקבוצות'. 'שולחן הקבוצות' היווה גוף מייצג שבנה את התהליך בשביל כל השכבה. הנציגים החליטו על הרכב הקבוצות בתיאוריה ואחר כך בפועל, יצרו את מסגרות המפגשים הקבוצתיים והתחבטו בשאלות של איך עושים, מתי, למה וכמה. בסוף התהליך שעברו השליחים נוצרו 6 קבוצות מורכבות מעירוניים וקיבוצניקים, צפונים ודרומים כאשר מנסים לשמור על איזון בין בנים לבנות ובין כל שאר הגורמים. הרעיון שעמד מאחורי תהליך זה הוא ניסיון ליצור קבוצות מאוזנות ובנויות בצורה חכמה יותר במטרה שיחזיקו מעמד זמן רב (אולי אף לחיים שלמים).
לאחר סיום השלב הזה בתהליך יצאה כל קבוצה לדרכה כאשר הקבוצות נפגשו פעם בחודש (בערך) לשישבת של סמינרים אותם הדריכו מדריכים, בוגרי התנועה. הסמינרים עסקו במהות הקבוצה, מהות האדם, משימתיות, כוחה של קבוצה ועוד נושאים רבים. חשוב לציין שכל אותו זמן המשיך ה"שולחן" להיפגש, להתייעץ בבעיות, לשתף בחוויות, ולדון בנושאים הקשורים לשכבה כולה ולתנועה.
השלב הבא הוא הי"ג. בשלב זה כל קבוצה שובצה באיזור כלשהו בארץ בו היא פועלת בקינים של התנועה, ובמקביל חיה ב"מושבות שומריות" חיי שיתוף נפשי ופיזי כאחד. השלבים הבאים הם מסלול הנח"ל וחיים של הגשמה שומרית שלא ידועים לנו כרגע (היות ואנחנו עדיין בשנת הי"ג).
קשיי הדרך ותקוות לעתיד
ההסבר הארוך הזה שהוצג בפניכם עד כה היה תהליך קבוצות ההמשך בתיאוריה שלו. במציאות הדברים התרחשו מעט אחרת, עם לא מעט בעיות. תהליך קבוצות ההמשך הוא תהליך טרי מאוד בשומר הצעיר ולכן הוא רגיש עד כדי כשלון מהיר בגיל צעיר מאוד. השכבה הראשונה שעברה אותו נמצאת עכשיו בשנת הי"ג ולכן קשה לדעת מה יהיה בעתיד. אך יש חשיבה מתמדת על העתיד הקרוב והרחוק. בשנה הראשונה ליישום התהליך נוצרה טינה רבה כלפיו מצד השכבה שהייתה אז בשנת הי"ג (לפני שנה) ולכן התהליך לא הגיע לכל הקינים ולכל החניכים. מעבר לכך, חניכים לא מעטים שוכנעו שהתהליך לא "מוצלח" ואין טעם "להיכנס" עליו. בעיה זו הובילה לכמות מצומצמת מהמצופה של חניכים השותפים לתהליך מה שפשוט היה חבל (הפסדנו הרבה אנשים טובים שיכלו להיות היום בגרעינים וחלק מתהליך מהפכני של שינוי פני התנועה והחברה). בעיה נוספת שנוצרה בחלקה מהטינה הזו היא פילוג בתוך שכבת הגיל שבה היו הקבוצות. אלה שהיו בקבוצות התגבשו בתוך עצמם, קיבלו הדרכה בשנת י"ב והשתתפו בסמינרים רבים משאר השכבה. כך נוצרה מתיחות בין חברי הקבוצות לבין "העצמאים", כפי שקראו להם. בשנה השנייה לתהליך נלקחו לקחים. מרכז התהליך בשכבה נעזר במרכזת שכבה (בניגוד לשנה הראשונה בה מרכז השכבה ומרכז התהליך היה אותו אדם) וביחד הם הגיעו בעצמם לכל החניכים הפזורים מערד ועד דן. כך שאף חניך לא ישכח או יישאר מחוץ לתהליך מהסיבות הלא נכונות. השולחן התכנס שוב עם שליחים חדשים והם בחרו לעצמם את דרכם מבלי להישען על התהליך של השנה הקודמת. הרעיון בשמירה על העצמאות בתהליך של כל שכבה (מבלי להישען על האופן בו נעשו הדברים בשנה הקודמת) בא מתוך הרצון שלא להתקבע על דרך אחת לכולם.
כיום העתיד לא נראה ורוד כל כך כמו שציפינו. התהליך היה אמור לתפוס תאוצה משנה לשנה אך במקום זה הוא הצטמצם בשנה השנייה לחייו. השכבה העומדת לפני שנת הי"ג אומנם גדולה מאוד אך אחוז המשתתפים בתהליך הקבוצות קטן מאוד וכך גם מספר הקבוצות. הקבוצות שנמצאות בימים אלה במסגרת הי"ג השתנו בהרבה מאותן קבוצות שנוצרו ע"י השליחים וכיום אנו עומדים על 4 גרעינים שממשיכים לנח"ל למרות שלא ידוע באיזה מתכונת בדיוק הם ממשיכים. אותם גרעינים כבר התחילו או נמצאים בתהליך של עיצוב חייהם וניסיון לראות את העתיד הלא רחוק כל כך, במטרה להמשיך את החיים השומריים במסגרת התנועה וליצור תנועת בוגרים גדולה ומשמעותית.
בקרוב (אחרי פסח) יצא לדרך תהליך קבוצות ההמשך בשכבת י"א (שכבת חזון). כולי תקווה שהשנה התהליך יטה את הגלגל לכיוון הנכון ויצטרפו חניכים רבים מאי פעם.
אני מאמינה שבכוחנו לעשות שינוי אמיתי בחברה, בנוער ובעצמנו. בעזרת התהליך הזה הדבר אפשרי. ברגע שלתנועת השומר הצעיר יהיו גם אנשים בוגרים בעלי השפעה נוכל להגדיל את התנועה ולהשפיע על יותר בני נוער לחשיבה ביקורתית על הארץ והעולם, לעשייה פוליטית וחברתית, ליצירת מחאה ושינוי בעם ובממשל. כוח האדם נחוץ לנו וככל שהמסה תגדל כך הכוח שלנו לשנות יגדל. לכן חשוב כל כך שבני נוער נוספים יצטרפו לגל החדש הזה וליצירה של הדבר האחר הזה. מעבר לכך ואולי חשובה יותר היא יצירה של חיי שיתוף, חיים של אמונה באדם והתמודדות על קשרים אמיתיים בתוך עולם מנוכר וקשה כמו שלנו. אני מאמינה בדרך הזו ואני קוראת לכם להצטרף אלינו, בין אם אתם בגיל המתאים או אם אתם הורים לנערים בגיל המתאים.
חיזקו ואימצו!