גיליון 03

תכנית נבחר"ת – אופציה לחינוך לצדק חברתי

שיתוף ושליחה

כמה תלמידים בישראל למדו באופן רציני את תקציב המדינה שאישרה הכנסת? בכמה כתות נבדקה השאלה כיצד אפשר להתמודד עם האבטלה? בכמה שיעורים נבחן הקשר שבין הבדלים תרבותיים לבין פערים כלכליים? האמת העגומה היא, כי מערכת החינוך כמעט ואינה מתמודדת עם שאלות מסוג זה. תכנית נבחר"ת מכניסה את העיסוק בחברה ובכלכלה אל תוך בית הספר.

תלמידים בישראל לומדים את ההיסטוריה של עמם ושל אומות העולם, את המבנה המולקולרי של החומר, חוקים ומשוואות מתמטיות ופרקי ספרות ושירה, אך אינם לומדים במהלך כל 12 שנות הלימוד בביה"ס על הכוחות החברתיים שמעצבים את המדינה בה הם חיים. אין במערכת החינוך הקצאה לאף שעת לימודים העוסקת בלימוד ביקורתי ומעמיק של החברה הישראלית, ומכשירה את התלמידים להפוך לאזרחים מעורבים, משפיעים ומשקיעים בעיצוב המציאות החברתית בישראל. החינוך לאזרחות ולדמוקרטיה נותר רדוד, לא ביקורתי ובדרך כלל מסתכם בשינון של הגדרות וחוקים.

בשנים האחרונות, ובעיקר לאחר רצח יצחק רבין ז"ל, צצו תוכניות התערבות שונות שמטרתן להגביר את הנחלת ערכי הדמוקרטיה והאזרחות הפעילה במערכת החינוך. המשותף לכל התוכניות הללו הוא הנסיון להפוך את החומר הנלמד לרלוונטי ויישומי לחיי התלמידים גם בתום שעות הלימודים. אולם, מרבית התכניות הללו בורחות מהתמודדות ערכית עם שאלות של צדק חברתי, המחייבות הכרעה שמנוגדת לבון-טון הפוסט-מודרני. כמו-כן, הן נמנעות מתביעה חד משמעית ומפורשת כלפי בני הנוער לעשייה קהילתית אקטיבית. כך קורה שגם תוכניות שהתיימרו לחנך לצדק חברתי ולאזרחות פעילה הופכות ל"עוד שיעור פרונטלי במערכת".

תוכנית נבחר"ת – יסודות ומבנה רעיוני

תוכנית נבחר"ת (נוער בונה חברה אחרת) של עמותת 'קהילה' מנסה להמנע מן המכשלות הללו. התוכנית עוסקת בחינוך לצדק חברתי באמצעות לימוד עיוני המשולב בעשייה קהילתית התנדבותית ארוכת טווח בכשלושים בתי ספר על יסודיים ברחבי הארץ. מטרת התוכנית היא לתת לבני נוער חוויה של התכנסות חברתית לשם לימוד מעמיק וביקורתי; הקניית כלים לבירור השאלות הנוגעות לחברה הישראלית; וצבירת נסיון בשינוי מציאות חברתית כתוצאה מעשייה התנדבותית שלהם. התוכנית מבוססת על שילוב של שלושה רעיונות: הראשון הוא שבנית הזהות של בני נוער נעשית בעיקר מול קבוצת השווים להם. אם נצליח לבנות עבור בני הנוער קהילת השתייכות העוסקת בתכנים של צדק חברתי הרי שזהותם תלך ותתעצב באמצעות הקבוצה כבוגרים המודעים ועוסקים בנושא. השני הוא שבעידן של צריכה תרבותית מגוונת (תרבות של בידור, תרבות פנאי, תרבות ספורט וכד') נחוץ לחנך צעירים לצריכה של 'תרבות לימוד' באופן שבהמשך חייהם כבוגרים, הם יקדישו חלק מזמנם ללימוד באופן שגרתי. הרעיון השלישי הוא שקבוצה בעלת מודעות חברתית, המשלבת לימוד משותף ומעשה משותף, יכולה ליצור שינוי במציאות החברתית בקהילה. אנו מניחים, שאם בני הנוער יחוו הצלחה בבנית פרויקט קהילתי, המתמודד עם בעיה חברתית ומביא לשיפור במציאות, הרי שהם יצוידו בנסיון חשוב, שישפיע על המשך חייהם כבוגרים.

על שלושת הרעיונות הללו התחלנו, לפני כארבע שנים, לבנות את התוכנית. בשלב הראשון נכתבו כעשרים מערכי שיעור עיוניים (מעין תוכנית לימודים). להדרכת התוכנית גייסנו מורים מהצוות הקבוע של שלושה בתי ספר. החלטנו להעסיק בתכנית מורים קבועים מצוות בית הספר, ולא 'פרילנסרים'. זאת, משלוש סיבות: ראשית, מורים מבית הספר מבטיחים קשר עם הנהלה וחדר המורים ומהווים 'סוכנים' של תכנית נבחר"ת בתוך בית הספר; שנית, מורים שמשקיעים מזמנם לעסוק בנושאי צדק חברתי עם תלמידים מציבים אמירה חינוכית-חברתית ודוגמא אישית חשובה; שלישית, השיטה הרווחת בארץ, על-פיה 'מכונים חינוכיים' שונים מתערבים בבית-הספר באמצעות נציגים מטעמם העובדים עם התלמידים – שיטה זו תורמת לשחיקת מעמד המורה בישראל ולהפרטה מוסווה של מערכת החינוך.

לאחר שנה של גישושים ונסיונות, גייסנו שישה-עשר מורים מבתי ספר שונים, ותכנית נבחר"ת יצאה לדרך. המתכונת בה פועלת התוכנית מאז מבוססת על מפגש חד שבועי של התלמידים והמורים, עם תום הלימודים, למשך כשעתיים וחצי. חלקו הראשון של המפגש מוקדש לסעודה, שעל הכנתה מופקדים בני הנוער (ההחלטה כיצד לקיים את הסעודה הזו – הזמנת אוכל מבחוץ, הכנת האוכל במשותף, או תורנות – היא ההתנסות הראשונה של הקבוצה בתהליכי קבלת החלטות, שיש להן אספקט ערכי ואספקט כלכלי). חלקו השני של המפגש מוקדש ללימוד מעמיק בנושא של צדק חברתי. לכל מפגש יש מערך שיעור מובנה. את המערכים כתבו אנשי מקצוע בתחומים: כלכלה, סוציולוגיה, מחשבת ישראל, פילוסופיה, היסטוריה ופסיכולוגיה. הפעולות מבוססות על חומרי לימוד מקורסי מבוא לתואר ראשון באוניברסיטה, אך הן מועברות במתודות הפעלה של תנועות נוער (משחקי הדמיה, משאלי רחוב, עבודה עם סרטי וידיאו, סדנאות דיון וכד').

החלק העיוני של התוכנית חושף את בני הנוער למודלים כלכליים ולתפיסות עולם חברתיות שונות. התלמידים נפגשים עם הרעיונות החברתיים-כלכליים דרך מקורות הגותיים שונים, נתונים של הלישכה המרכזית לסטסיסטיקה, ומידע שהם מביאים מקהילתם. הם לומדים להתייחס באופן ביקורתי לאידאולוגיה הכלכלית השלטת. השנה, למשל, ניתחו התלמידים את תקציב המדינה, ובדקו האמנם קיצוצים בתקציבי הרווחה והחינוך הם הדרך הכלכלית היחידה. במהלך השנה נפגשים  תלמידי נבחר"ת בסמינרים ארציים עם אנשים שמצויים בחזית העשייה החברתית בישראל  הן מטעם הממסד והן מטעם ארגונים, עמותות וקבוצות חברתיות חוץ ממסדיות. הם מבקרים במקומות בהם נעשית התמודדות עם בעיות חברתיות בישראל ונחשפים לנסיון חיים של אנשים שעוסקים ב"תיקון עולם".

החלק השני של תוכנית נבחר"ת הוא החלק המעשי. בני הנוער עורכים סקר צרכים בקהילה הקרובה לביה"ס. הם נדרשים לאתר מקום בו השקעת זמן שלהם עשויה לחולל שינוי במציאות החברתית. הפרויקט הקהילתי מוגדר על ידינו כפרויקט מתמשך, ארוך טווח שמופנה כלפי אנשים (ולא בע"ח או אתרי טבע), שבו קבוצת נבחר"ת כולה נוטלת חלק. בשנת תשס"ב בוצעו כחמישה עשר פרויקטים קהילתיים. היו קבוצות שעסקו בחונכות של ילדים מבתי הספר שלהם או מבתי ספר יסודיים בשכונה; קבוצה אחת עבדה, במקביל לעובדת הסוציאלית בישוב, עם חמש משפחות שמטופלות במחלקת הרווחה; שתי קבוצות הגיעו, אחת לשבוע, למעונות של נערים בעלי צרכים מיוחדים ועסקו שם בפעילות חברתית; קבוצה אחרת התרכזה בנושא של זכויות אזרח וסייעה למחלקת הרווחה בעיריה לידע אזרחים בדבר הזכויות המגיעות להן; קבוצה נוספת הפעילה מדור ילדים בספריה עירונית; ומספר קבוצות עבדו עם עולים חדשים וילדי עולים.

שאלות, התלבטויות ומבט לעתיד

בשנת תשס"ב פעלו בתוכנית נבחר"ת כ- 400 בני נוער מבתי ספר על יסודיים ממלכתיים ומישיבות תיכוניות. אנו מקווים להגיע בתשס"ג לכ- 550 בני נוער. בשנה הבאה תפתחנה לראשונה שתי קבוצות במגזר הבדואי, וחמש קבוצות במגזר הערבי. הכוונה היא להכניס בשנה הבאה 50 תלמידי י"א למסלול של כתיבת עבודות גמר לבגרות בנושאים של צדק חברתי וליצור קבוצה ארצית של תלמידים מי"א שיתחילו לבחון יציאה לשנת שרות משותפת לפני הצבא.

כשאנו עורכים את סיכומי השנה עולות מספר שאלות בנוגע לתוכנית. ברור לנו שבני הנוער עוברים חוויה משמעותית הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית, אך האם מתחוללת גם הטמעה של תפיסת עולם? עד כמה אנו "משכנעים את המשוכנעים" ועד כמה הצלחנו לעורר לעניין בני נוער שמעולם לא היו מודעים לנושאי צדק חברתי? אין לנו על כך תשובה נחרצת. ברור לנו שתלמידים שנשארים בתוכנית במשך שנתיים או שלוש מדברים אחרת מתלמידים שנחשפים אליה לראשונה. ואולם, עדיין לא הצלחנו לעשות משוב מספיק רציני על שינוי עמדות בקרב הנערים והנערות. שאלות רבות עולות גם בנוגע למורים. צוות המורים לא נבחר על ידינו אלא על ידי הנהלות בתי הספר. שאלה גדולה היא עד כמה המורים שעבדו איתנו מחויבים באופן אישי לנושא של סולידריות חברתית. המורים עברו השתלמות בת 112 שעות. אך רצינית ככל שתהיה, השתלמות אינה יכולה לשנות תפיסות עולם מן הקצה אל הקצה. להחלטה שלנו לעבוד עם מחנכים מתוך בתי הספר יש מחיר "מקצועי" שצריך לקחת בחשבון. וכמובן, כל עוד אנו ממשיכים לעבוד עם מורה או שניים מכל בית ספר, אפשר שקטנה מידת ההשפעה של התוכנית על צוות המורים, על ההנהלה ועל חיי בית הספר בכלל. לקראת תשס"ג אנו מתחילים, כנסיון ראשון, להנחות את התוכנית לכלל צוות המחנכים של מספר בתי ספר. המטרה היא לבדוק האם פעולה כזאת מניבה את האפקט החינוכי לו אנו מצפים.

"לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להבטל ממנה" – ברור לנו שתוכנית אחת לא תסיים את המלאכה. אבל אם נצליח להביא כמה מאות בני נוער לחיים הבוגרים שלהם כאזרחים פעילים השואפים להשפיע ולעצב את סביבתם בצורה צודקת, שוויונית וסולידארית יותר – אז נדע שאת שלנו עשינו.

אורלי קנת חברה בצוות הרכזים של תכנית נבחר"ת, במסגרת עמותת "קהילה"

שיתוף ושליחה